מהותו של הקשר היא להיות בקשר

חודש אלול הנו חודש של חשבון נפש ותיקון של שנה שעברה וגם הכנה לשנה הבאה עלינו לטובה. חשבון הנפש זה יכול להתפרש גם כחשבון פשוט, שמוסיפים עליו, מעין בניה שבסופו של דבר מגיעים ל(התגלות ה)נפש.
הפסוק הנפוץ ביותר (ומנהג ישראל תורה-הוראה היא) המסמל חודש זה הוא בשיר השירים:" אני לדודי ודודי לי... "

ראשי תיבות אלול.
אולי מדובר על מהות של קשר לא רק על "עבודה-טכניקה" ומכיוון שכל מי שרוח הבריות נוחה הימנו שרוח המקום נוחה הימנו. לא מדובר כאן רק על אדם "טוב" אלא כנראה יש הקבלה בין היחס הנכון לזולת ליחס הנכון עם הקב"ה.
ישנם עוד 4(לפחות) ראשי תיבות המבטאים את העבודה של חודש זה:
אנה לידו ושמתי לך (תורה),
איש לרעהו ומתנות לאביונים (גמילות חסדים),
את לבבך ואת לבב (תשובה),
אשירה לה' ויאמרו לאמור(גאולה).
אפשר אולי לאומר שארבעתם הם נגזרים מהראשון אני לדודי ודודי לי (תפילה). ידוע בחסידות כי תפילה פירושה התחברות על דרך דברי המשנה "התופל כלי חרס" הוי אומר מפגש. ברגע שמגמתי היא להיות נוכח עם אהובי וגם הוא נמצא עמי אזי שאר הדברים קורים כאילו מעצמם.
להמחיש את הדבר: ביחס בין בני זוג, רבים הם המדברים על טיב התקשורת כנושא מרכזי של שיפור היחסים. ועל צורך לשתף את הבן-בבת זוג במה שאני מרגיש(ה). תקשורת זה צינור להבאת רגשות. ואם אני אדבר כשמצב רוחי לא משהו אני אצליח להעביר אותו לזולת ויש את רוב הסיכויים כי אפגע בו. הבעיה לא הייתה בחוסר בתקשורת שהרי העברתי בדיוק את רגשותיי אלא בזה שגרמתי ריחוק (נוסף) בינינו.
כדברי פרנסקי זה לכל היותר כאדם שמשחרר אדים מסיר לחץ שעדיין נמצא על האש. אלא יש צורך להתחיל מגרעין הקשר שהוא קשר נפשי בין שתי נשמות שהם בעצמם חלק מן העצם של השם. אין זה עניין כמותי אלא איכותי: במפגשנו אם אני אהיה כאן בשבילו/ה (נוכח כשאני אתו/ה (אני לדודי) ומסיח מדעתי כל מחשבה אחרת אפילו מחשבה על הקשר מלבד ליהנות מקרבתו/ה) ואצטייד ברצון טוב ואגיע להכרה שגם הוא משתדל שיהיה טוב בינינו (ודודי לי). ולפחות בספק אדון אותו/ה לכף זכות וגם כשפישל/ה לכל היותר פעל/ה בחולשה מתוך חוסר בטחון. אז אעבוד על שורש הקשר, שממנו נובעים השאר: תהיה לנו התחלה חדשה (תשובה), אקבל מתוכי תבונה (תורה), אצא מצמצום מחשבתי ומהרגשת מירמור (גאולה), אעניק יותר ואדבר באופן מקרב-תקשורת ראויה (גמילות חסדים).
מה הדבר העיקרי המעכב? אי הבטחון שלנו שצובע את מחשבותינו שכמו נשימותינו זורמות כל הזמן. ואנו מאמינים למסר השלילי שלהן כאילו זאת הייתה האמת המוחלטת ושיקוף נאמן של מציאות העולם (בדומה לכושר שיפוטי של שיכור) אז אנחנו פועלים מתוך חוסר בטחון כל אחד כפי שהורגל לאור סיפור חייו. אחד צועק אחר נסוג או נכנס לדיכאון ועוד. 
לסיכום העיקר הוא לגלות ולפתח את ההרגשה של "טוב להיות ביחד" -אני לדודי ודודי לי שהוא הגרעין שממנו צומח השאר כנ"ל תוך תחושת ענוה (כי מחשבותיי הן רק מחשבות) וממילא בטחון, בין בקשר עם דודי למעלה ובין ביחס עם דודי למטה.

אלעזר שנקר יהוא ועץ רגשי גם בסקייפ elazar shenker :או טלפון 054-54-3-10-11 לחיות טוב יותר עם עצמך והזולת.